הקטע הבא (בראשית י"ח א'-ח') משלב בין שתי אהבות גדולות שלי, תנ"ך ובישול. תפריטו נטול העכבות של אבי האומה ומנהגי הכנסת האורחים שלו מציירים לנו פן אחר, נסתר באישיותו המורכבת (בה נדון לעומק בהזדמנות אחרת). הקטע נפתח בתמונה הבאה. אברהם יושב בפתח אוהלו, מעולף מחום היום ומכאבים עזים (כזכור בסוף הפרק הקודם מל אברהם את עצמו ואת ישמעאל, בני 99 ו-13 בהתאמה...רק המחשבה על כך גורמת לי חולשה).
א וַיֵּרָא אֵלָיו יְהוָה, בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא; וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח-הָאֹהֶל, כְּחֹם הַיּוֹם.
לצד מיטת חוליו מתייצב לא אחר מאשר ה' בכבודו ובעצמו. ה' צבאות בהומור יבשושי עם קורטוב חמלה בא לדרוש בשלום הפאציינט אותו שלח בפרק הקודם לניתוח אורולוגי אלקטיבי, אך בה במידה - מחייב.
ב וַיִּשָּׂא עֵינָיו, וַיַּרְא, וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים, נִצָּבִים עָלָיו; וַיַּרְא, וַיָּרָץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל, וַיִּשְׁתַּחוּ, אָרְצָה. ג וַיֹּאמַר: אֲדֹנָי, אִם-נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ--אַל-נָא תַעֲבֹר, מֵעַל עַבְדֶּךָ.
מראה שלושת האורחים המגיעים לאוהל נוסך בו כוחות עלומים. כמו כל פולני טוב הוא חש בהזדמנות להלעיט עד חנק את האורחים ובלבד שלא יאמרו השכנים הגויים שאצל אברם אין אוכל. כאן מתחיל פרק קומי בתולדות האומה העברית. בעודו רץ לקראתם להזמינם אליו, נזכר באלהים היושב באוהלו ועלול לאבד סבלנות. הוא ממהר בחזרה אליו ומתחנן, "אל נא תעבור מעל עבדך" – או במילים אחרות "אנא הישאר לפחות לקפה ועוגה". לא אלוהים כה' צבאות יחמיץ הזדמנות לצחוק מעט ממעשה ידיו ובהתקף סבלנות לא אופייני מהנהן לאישור. אברהם מסתובב ואץ שוב אל האורחים:
ד יֻקַּח-נָא מְעַט-מַיִם, וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם; וְהִשָּׁעֲנוּ, תַּחַת הָעֵץ. ה וְאֶקְחָה פַת-לֶחֶם וְסַעֲדוּ לִבְּכֶם, אַחַר תַּעֲבֹרוּ--כִּי-עַל-כֵּן עֲבַרְתֶּם, עַל-עַבְדְּכֶם; וַיֹּאמְרוּ, כֵּן תַּעֲשֶׂה כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ
"שבו, הרגישו בבית. רעננו את רגליכם הדואבות ואני אגיש לשולחן כמה דברים. לא באמת שום דבר מיוחד, רק משהו קל לנשנש, לא הכנו כלום" אומר אברהם בקול רם ולעצמו חושב: "הרי אף אחד לא ייצא ממני עם חתיכת עוגייה וכוס תה. מה יגידו בגרר? עוד עלולים לשמוע על כך בסדום...שומו שמיים אם אשת לוט תדע, אוי לאותה בושה, עדיף לי למות עכשיו על המקום ולעזאזל האומה העברית".
האמינו לי, מניסיון, זהו האות לפתיחתה של מהומה היסטרית.
ו וַיְמַהֵר אַבְרָהָם הָאֹהֱלָה, אֶל-שָׂרָה; וַיֹּאמֶר, מַהֲרִי שְׁלֹשׁ סְאִים קֶמַח סֹלֶת--לוּשִׁי, וַעֲשִׂי עֻגוֹת. ז וְאֶל-הַבָּקָר, רָץ אַבְרָהָם; וַיִּקַּח בֶּן-בָּקָר רַךְ וָטוֹב, וַיִּתֵּן אֶל-הַנַּעַר, וַיְמַהֵר, לַעֲשׂוֹת אֹתוֹ. ח וַיִּקַּח חֶמְאָה וְחָלָב וגו'
אברהם מתחיל להתרוצץ קצר נשימה ואדום פנים בכל רחבי המאהל. באוהל המטבח הוא שואג לשרה "תעשי עוגות", ממנו למכלאת הבקר שם הוא בוחר אישית את העגל הטוב ביותר שלו ופוקד על נערו "לעשות אותו" (שימו לב שאברהם, היהודי היחיד בעולם נותן לגוי לשחוט עבורו את הבשר לפני שהוא מבשלו בחמאה וחלב). מן המכלאה לחצר להדליק את הפחמים. משם שוב למקרר להוציא חלב וחמאה. וכך במשך זמן לא מבוטל, צופים אלוהים ומלאכיו, משועשעים למדי באברהם המתרוצץ לפניהם צולע קלות מהניתוח, שלמתו דבוקה לגבו המיוזע וחיוך מיוסר על פניו. לבסוף בכוחותיו האחרונים מגיש אברהם את האוכל.
ח וַיִּקַּח חֶמְאָה וְחָלָב, וּבֶן-הַבָּקָר אֲשֶׁר עָשָׂה, וַיִּתֵּן, לִפְנֵיהֶם; וְהוּא-עֹמֵד עֲלֵיהֶם תַּחַת הָעֵץ, וַיֹּאכֵלוּ.
הסעודה נערכת בחוץ, תחת העץ. שימו לב לביטוי "והוא עומד עליהם...ויאכלו". מי שלא גומר מהצלחת לא קם ומי שגומר מהצלחת מקבל תוספת...
לסיום קבלו שני מתכונים מודרניים ברוח הימים ההם:
בן בקר "אברהם אבינו"
מתכון בסיסי עם שלושה רטבים אפשריים
המצרכים:
· 4 נתחי בן בקר רך וטוב – ובלשון קצבינו – פילה בקר (לעדיני החך), או אנטרקוט (לתאבי בשר), או סינטה (לשילוב בין הנ"ל). בכל מקרה על הבשר להיות מיושן היטב (רצוי יישון יבש), משויש ובשום אופן לא ממקור קפוא. רצוי מפרה מבכירה. כל סטייק בעובי של 2.5 ס"מ לפחות.
· 2-4 כפות חמאה מזוקקת
· מלח גס, פלפל שחור גרוס
לרוטב פלפל שחור:
· מיכל שמנת מתוקה
· 1/2 כוס ציר בקר (רצוי – לא הכרחי)
לרוטב פלפל ירוק:
· 2-3 כפות גרגירי פלפל ירוק משומרים בחומץ, מסוננים, מושרים במים חמים לחצי שעה ומסוננים שוב
לרוטב חרדל:
· 2-3 כפות חרדל דיז'ון (שילוב של חרדל גרגרים ישביח את התוצאה)
 |
| בן בקר רך וטוב - סינטה משויושת ומיושנת |
לעבודה:
מוציאים את הבשר מהמקרר כשעה-שעתיים לפני ההכנה על מנת שיגיע לטמפרטורת החדר (חשוב!). לפני ההכנה מפלפלים היטב וממליחים קלות את הנתחים משני צידיהם תוך הידוק הפלפל אל הבשר.
מחממים היטב (5-6 דקות לפחות) מחבת ברזל כבדה. יוצקים את החמאה המזוקקת וברגע שהיא מתחילה לעשן קלות, מניחים את נתחי הבשר במחבת למשך 3-4 דקות. הופכים, מנמיכים האש לדרגה בינונית וממשיכים עוד 3-4 דקות לפי מידת העשייה הרצויה.
 |
| בן בקר צרוב במחבת ברזל |
יוצקים את הברנדי למחבת, מטים אותו על מנת להצית אותו (בעלי גבות מעטירות, זה הזמן להרחיק פנים מהמחבת). עם שוך הלהבות מוציאים את הנתחים לצלחת מחוממת, מכסים בנייר אלומיניום וניגשים להכנת הרוטב.
יוצקים את ציר הבקר (למי שאין ידלג לשלב השמנת) ומצמצמים לחצי. מוסיפים השמנת ומצמצמים שוב עד לסמיכות גבוהה, תוך קירצוף המשקעים מתחתית המחבת. מפלפלים בנדיבות וממליחים. מחזירים את הבשר למחבת עם המיצים שהפריש בצלחת. מחממים קלות ומגישים.
לרוטב פלפל ירוק מוסיפים את גרגרי הפלפל לשמנת ומפחיתים את כמות הפלפל השחור.
לרוטב חרדל מוסיפים את החרדל לשמנת, מפחיתים בכמות המלח.
 |
| מנה הראויה למלאכים |
 |
| נא עד נא למחצה - כפי שאני אוהב |
המצרכים:
· 5 כוסות סולת
· 4 ביצים
· כוס שמן
· כוס מיץ תפוזים
· כוס סוכר
· שקית אבקת אפייה
· גרידה מתפוז אחד
· 2-3 טיפות תמצית ורדים
· שקדים לעיטור
· לסירופ: כוס סוכר, 3/4 כוס מים, מיץ מלימון אחד
 |
| שרה'לה - לושי ועשי עוגות |
 |
| ואל תשכחי את השקדים - זה לאורחים חשובים |
עשו לייק לדף הפייסבוק של אזוב הקיר ותקבלו עדכונים שוטפים וכתבי חידה
תגובות
בלוג משעשע ומעורר מחשבה.
הוסף רשומת תגובה