בחלק הקודם נפרדנו בבית העלמין שבטיין-קוט (Tyne-Cot), כאשר אני סורק את ים המצבות הלבן בחיפוש אחר תילי האבנים
הזעירים המציינים קברים של חיילים יהודים. גם בחלוף מאה שנים, נמצאים די מבקרים,
כמוני, שטורחים להניח אבן על מצבות החיילים היהודיים גם אם אין להם קשר אישי
אליהם. לפניכם מדגם אקראי:
L/14851 טוראי לואיס דה-קוסטה,
ממידלאסקס, בן 20. "הוריו וקרוביו אבלים עמוקות". ובדמיוני עולה אימו,
נצר למגורשי ספרד, לבושת שחורים, בטרקלין ביתה בלונדון, אוחזת ביד רועדת את מברק
הבשורה.
R/66 סמל ארתור אדריאן ג'קובס
מגדוד החי"ר האוסטרלי ה-10, בן 23. חנה, אימו, שברחה מפוגרומים בוורשה אל לונדון ולבסוף לאדלייד,
אוסטרליה, בחרה את הכיתוב "Greater love hath no man", שמשמעו "ואהבת לרעך כמוך" (מהבשורה ליוחנן). ששה
מבניה גויסו. רק ארבעה שבו. אחיו סולומון (סאליבאן) ששירת באותו גדוד היה עד למותו
מפגיעת פגז ישירה ("לא נותר מה לקבור").
26256 טוראי ב' לוי מגדוד
החי"ר המלכותי משרופשייר. לא מצאתי כל פרטים אודותיו ואני מסתפק בשיטוט
מדומין מעל הגבעות הירוקות של ילדותו בשרופשייר, איזור דרכו אני נוהג לעיתים
קרובות, בואכה ווילס.
 |
| דה קוסטה, לוי וג'ייקובס |
השיטוט החולמני בין המצבות מנתק אותי מסביבתי. מבלי שארגיש, חלפה חצי
השעה שהוקצבה לביקור ואני רץ אל המיניבוס המלא שממתין לי בסבלנות מנומסת. התנצלתי
בפני הקבוצה והם בטובם, הקפידו לשמור לי את מקומי המועדף לצד המדריך.
הסיור המשיך דרך בתי עלמין ואתרי הנצחה נוספים, כולם טעוני סיפורים
(כמו תחנת החבישה בה שירת הרופא ג'ון מק'קרה, מחבר הפואמה In Flanders Fields) אך בראשי ניקר שם אחד, אקראי, טוראי ו"ק
מאייר מדרום אוסטרליה, חייל יהודי בגדוד החי"ר ה-10.
 |
5798 טוראי ו' ק' מאייר – תנצב"ה
|
באותו ערב במלון, אני מקיש בטלפון את שמו ומספרו האישי. גוגל משיב תוצאות
מרובות. כמות המסמכים והמידע אודותיו מפתיעה. אני מחליט להתעמק בכך עם שובי הביתה.
המצבה מספרת לי שוו"ק מאייר נולד בברייט (Bright) שבדרום אוסטרליה ונפל במילוי תפקידו ב 21.9.1917, בן 24.
אתרי ההנצחה האוסטרלים מוסיפים שפע מידע לא צפוי.
מלשכת הגיוס אל הטירונות
מטפסי לשכת הגיוס אני למד ששמו המלא הוא וויליאם קרל מאייר, חוואי מברייט
בדרום אוסטרליה. ביום גיוסו 28.3.1916, הוא בן 22 וחודש והוא מציין את אביו,
יוהאן, כקרוב משפחה, לכל צרה. בנוכחות קצין עם חתימה מסולסלת במיוחד, חותם וויליאם
על שבועתו לשרת את אדונו המלך, בכוח האימפריאלי האוסטרלי, מאותו הרגע ועד לסיומה
של המלחמה ועוד ארבעה חודשים נוספים. So Help Me God.
 |
| טפסי הגיוס - So help me God |
עוד מספרים לי הניירות המצהיבים, כי לוויליאם צבע עור בהיר, עיניים
כחולות ושיער חום. גובהו 6 רגליים ומשקלו 164 פאונד. בחור חסון ונאה. אינני נדרש
להפעיל את דמיוני כי וויליאם והחברה
הצטלמו בטירונות וכמנהג הימים ההם, התמונה שימשה גלויה עליה כתב לאחותו.
 |
טירונות. וויליאם שלישי משמאל בשורה הקדמית.
|
 |
אחות יקרה
|
"17.5.1916
אחות יקרה,
אחות יקרה,
...רק שתדעי שאני עדיין חי ובריא...מאז שהגענו לכאן היה די קר ורטוב.
הייתי בבית פעם אחת מאז שהגענו. התחלנו היום אימונים ברובה. אני לא חושב שאגיע
הביתה לפני שנישלח מכאן...
שלך, ו' ק' מאייר"
אל החזית
ב-12 באוגוסט, עולים וויליאם וחבריו על האונייה בלרט (Ballarat) בנמל אדלייד וכעבור ששה שבועות, מגיעים לנמל פלימות' בבריטניה.
אני מניח ששלושת החודשים בבריטניה נוצלו לאימונים. ב-17 בדצמבר, חוצה וויליאם את
התעלה על גבי ה- SS
Golden Eagle ונוחת בצרפת.
לכל חייל בשירות פעיל (קרי בחזית), נפתח טופס פציעה/חלל, המתאר את
היסטורית ההצבות והפגיעות שלו.
בבוקר חג המולד של 1916, מצטרף וויליאם לגדוד ה-10 בחזית בצרפת. באביב
שלאחריו, בסוף אפריל, הוא מפונה לבית חולים ומאובחן כסובל מבקע (Hernia). ניכר שבאותם הימים, אנשים החלימו במהירות וגם גיבורינו הופתע
לגלות עצמו חזרה בגדוד בחלוף שבועיים בלבד.
 |
| תמצית של 10 חודשים בחזית |
מצב הרוח משתפר עם בוא הקיץ. ביוני, כותב וויליאם שוב לאחותו גלויה
המציגה את תמונתו המגונדרת במדים וכובע אוסטרלי:
"אחות יקרה,
זו רק גלויה עם פרצוף של מישהו עליה. רק לבדוק אם במקרה את זוכרת
מישהו שנראה כמוהו. היה כאן חמים מאוד לאחרונה ואני מקווה שזה ימשך. אנו כרגע נחים
בעורף. לא קיבלתי ממך דואר מזה זמן מה.
שלך כתמיד, וויל."
 |
| מורל גבוה |
ב-18 ביולי, מפונה וויליאם שוב לבית חולים כשהוא סובל מקדחת החפירות (Trench Fever), מחלה זיהומית נפוצה בחזית, המועברת
באמצעות כיני גוף. ושוב, בחלוף שבוע בלבד, הוא נפרד מבית החולים וחוזר לחפירות.
ערפל הקרב
ביומן הפציעות נרשם שב-20 או ב-21 בספטמבר טוראי מאייר נפצע בפעילות
מבצעית. כמה שבועות אחר כך, בתחילת נובמבר, נרשם שהוא כעת מוגדר כנעדר. רק חצי שנה
אחר כך, במאי 1918, מציין הרישום האחרון בטופס שהטוראי נהרג בקרב ב-21.9.1917.
את המקור לבלבול גיליתי במסמכים של הצלב האדום. מסתבר שבאותו גדוד
שירת חייל נוסף בשם מאייר (W.J. Meyer), שנפצע קודם לכן ופונה
לבית חולים בפולהאם, אנגליה.
בחציו האחר של העולם, אלפי קילומטרים מהמלחמה, מקבל אבא יוהאן מברק
קצרצר:
"טוראי וויליאם מאייר דווח כפצוע נעדכן אם יתקבלו ידיעות נוספות
11.10.1917"
 |
| המברק |
אלה ימים בהם התנהלה התקשורת בקצב אחר ממה שאנו מורגלים. משך שלושה
שבועות של חרדה ממתין האב לחדשות ולבסוף מבריק האב המודאג אל הבסיס במלבורן:
"אנא הודיעו מה טבע פציעותיו של חמש שבע תשעיםושמונה וויליאם ק
מאייר תשובתכם הבהולה שולמה"
וכבר באותו היום מגיעה התשובה המרגיעה:
"טבע פציעותיו ...לא ידוע. לא צוין כחמור ובהעדר מידע נוסף
מניחים התקדמות חיובית. מכתבים אליו יופנו למקום הימצאו"
 |
| חרדת אב |
האם בני מת?
מאותו רגע מציירת חליפת המכתבים בן האב לשלטונות פארסה טרגי-קומית.
האב מתבשר באקראי מפקיד תשלומים שהוא ימשיך לקבל את הקצבה של בנו המת. בינואר 1918
זועק מכתבו:
"...אימרו לי האם בני,
שדווח קודם כפצוע, מת? ...הרי ברור שאני, אביו, זכאי לקבל מידע רשמי בעניין..."
ושוב הבירוקרטיה מרגיעה:
"בהמשך לפנייתך...לא דווח שינוי במצבו של בנך והוא מוגדר כנעדר
מיום 20/21 לספטמבר 1917...נראה כי קיבלת את הטופס הלא נכון מפקיד
התשלומים..."
ורק ביוני, תשעה חודשים לאחר מותו, מקבל יוהאן את הידיעה הרשמית בדבר
נפילת בנו. הוא ימשיך לנהל מאבק בירוקרטי במשך שלוש שנים נוספות עד שיקבל בקיץ
1921 את דו"ח המוות הרשמי.
 |
| מה שנותר |
סוף דבר?
באוגוסט 1920, קיבל יוהאן מאייר חבילה המכילה את חפציו האישיים של
בנו. מצאתי דף קרוע עם רשימה חלקית של התכולה המכמירה שהותיר אחריו וויליאם:
" ,מסרק, מראת מתכת, ...סמלי הגדוד(?), מספרי
הגדוד, ...עט נובע, מכתבים, "
אפילוג
במשך כל עיסוקי בטוראי מאייר חשתי שדבר מה בסיפור לא מתחבר. התמונה המצטיירת
אינה שלמה. משפחת חוואים מחור נידח בדרום אוסטרליה, אב בשם יוהאן, בן תכול עיניים
שמתנשא לגובה 183 סנטימטרים...
מתחיל לחלחל?
שבתי לחפור בניירות. ולבסוף מצאתי. בטופס הגיוס תחת סעיף הדת, רשם
וויליאם קרל מאייר – מתודיסט.
 |
| ?מיהו יהודי |
התכתבתי עם דבי שילר, קרובה של וויליאם מאוסטרליה. גם בעיניה מגן הדוד
על המצבה של הדוד רבא שלה הינו בגדר חידה.
פנייה רשמית שלי אל "וועדת הקברים של חבר הלאומים" (CWGC, יש דבר כזה). נענתה באיחור ניכר "בגלל עומס רב בעבודה
(???)":
"טוראי מאייר מופיע ברשומינו כיהודי...בהתייחס למסמכים ששלחת
אלינו...נדרשת בדיקה נוספת לפני שנשנה את רישומינו...נודה אם תוכל לסייע..."
נראה שגם מאה שנים אחרי מותו נידון טוראי וויליאם קרל מאייר להיות
קורבן של הבירוקרטיה האימפריאלית הבריטית.
תגובות
הוסף רשומת תגובה