הפיזיקה של דלתות
בבריטניה דבר אינו כפשוטו. המתקן הפשוט המאפשר גישה לחדר, אשר אנו מכנים דלת, הוא מוקד של טקסים רבי משמעות, המשלבים מחוות ריקוד וחישובים פיזיקליים מדוקדקים. טעות קטנה בחישוב, צעד ריקוד אחד לא מדויק יביאו את הנוראה שבמארות האנגליות – המבוכה.
הוראות הפעלה לדלת בריטית:
אל הדלת ניגשים לעולם בצעד שקול ומתון. אין לשדר לחץ או בהילות גם אם המסדרון מאחוריך עולה בלהבות. שלח/י ידך קדימה אל הידית תוך הפנייה חיננית של הראש לאחור בתנועה חלקה ורצופה. כך תתאפשר פתיחה אלגנטית של הדלת יחד עם סריקה לאחור של אוביקטים הנעים בעקבותיך. מישהו בעקבותיך? יש לפעול במהירות. עליך לשערך במהירות את מרחק האוביקט מן הדלת, מהירותו ותאוצתו לכיוונך. רחוק דיו? אפשר לחצות את המפתן ולהניח לדלת להיטרק מעדנות. קרוב? אחז/י בדלת הפתוחה לרווחה, פרש/י את היד הפנויה בתנועה מזמינה תוך חיוך רחב. רק לאחר שכל שיירת העוקבים עברה על פניך, תוך הפטרת דברי תודה, ניתן להניח לדלת ולהיכנס. עד כאן התהליך די פשוט ונעים.
אבל מה עושים כאשר האוביקט נמצא באיזור הדימדומים? אותו מרחב מצמית של אי וודאות, בו לא ברור אם האדם שבעקבותיך קרוב דיו בכדי להספיק להגיע לדלת, או רחוק מספיק לכדי טריקה. זה מצב מעומעם ממנו חרד כל בריטי, ואל השעשוע הגלום בו אני נכסף תמיד.
התסריט האופיני הוא שפותח הדלת מביט לאחור, מזהה בעקבותיו אדם נוסף, די מרוחק. חישוב קצר מוביל אותו להחלטה לאחוז בידית ולהמתין בנימוס ליד הדלת הפתוחה להגעת עוקבו. העוקב, אחוז אימה ומבוכה על שנאלץ לעכב את האוחז בדלת, פותח בריצה מלווה בהתנצלות מתנשפת. מבוכה ואימה הם נגע מדבק בבריטניה. האוחז בידית, מבועת על שגרם לחברו לרוץ, פותח במסכת התנצלויות משלו. וכך עומדים השניים וסולחים זה לזה עד זרא.
מכאן קצרה הדרך לסיטואציה המוכרת כ״שניים אוחזין בידית״. שני חברי הצמד לעיל, מזועזעים מהעוולות ההדדיים שגרמו זה לזה, אוחזים בידית וכל אחד מתעקש שחברו יכנס ראשון. בדרך כלל יאמרו דברי תחינה וכפרה, המחמירים יוסיפו מחוות ידיים מזמינות. וכך חולפות להן השעות עד שבאופן מפתיע השניים מוותרים בו זמנית זה לזה, נדחקים בדלת ומתנגשים מעדנות. כמובן ששוב נפתחת מסכת ארוכה של כפרות וסליחות. מספרים לי שבבריטניה מתגלות כל שנה גופות של אזרחים תמימים שגוועו למוות בעת שנלכדו על סף דלת תמימה בסדרה אינסופית של התנצלויות.
עוד מספרים לי, שדלתות בתי הכנסיות בעת עשרת ימי תשובה בלודון ומנצ׳סטר הופכות למכשול בלתי עביר, בעת שהמוני עבדקנים, בריטים בני דת משה, מתחננים בפני חבריהם שיכנסו לפניהם, עד שהאלוהים ברחמיו ממטיר גשם המגרש את כולם אל המחסה החמים והיבש של בית התפילה.
אם אהבתם, תמצאו עניין גם ברגע של אנגלית #1 - שני ברזים קטנים
תגובות
הוסף רשומת תגובה